לונדונראבא, אמא ו3 בנות טסנו ללונדון לחופשה שתיזכר הרבה מאוד זמן
טסנו עם איזי ג’ט, טיסת ערב מאוחרת, שלנו התאימה מאד, כי יכולנו לעבוד עוד ביום רביעי.
הגענו ללוטון באחת עשרה וחצי, הכניסה היתה ארוכה קצת אבל זרמה.
הנהג מחברת abtransfer.com חיכה לנו עם שלט של השם, ולקח אותנו אל הרכב, הנסיעה עברה בקלות, עלתה 120 פאונד לחמישה אנשים, הלוך ושוב.
הגענו למלון שלנו Central Hoxton Shoredich, אני מתארת לעצמי שזה לא לכל אחד ולא לכל משפחה, אבל אנחנו היינו מאד מאד מרוצים ממנו, דירונת חמודה, עם מטבח מאובזר, מקלחון מרווח, חדר גדול עם מיטה זוגית, שלוש מיטות יחיד וספה, טלויזיה עם מיליון ערוצים. היינו בקומה שלישית, בלי מעלית, אז אם מישהו מתקשה לעלות כדאי לבקש מראש קומה נמוכה יותר.
השכונה הזו באמת לא מתאימה לכל משפחה, היא די “אלטרנטיבית” זה לא מרכז לונדון, האוכלוסיה שונה, המון אנשים צעירים, מקועקעים ומחוררים, עם תסרוקות משוגעות, גראפיטי בכל פינה, המון פאבים והמון אוכל אסייתי, בעיקר וייטנאמי, שכונה עם אופי מקסים, הזכיר לי קצת את השכונות המזרחיות של ברלין.
תחבורה מצוינת ממש ליד המלון.
סדר היום בלונדון
כל בוקר התחלנו בארוחת בוקר בcereal killer, הבנות פשוט השתגעו על הקונספט.
היינו בסיור עם ארטנטיב, המדריכה נוגה, היתה מצוינת, הסבירה יפה ובהרחבה על שינויים חברתיים וכלכליים בשכונה, ג’נטרפיקציה כמו בכל עיר גדולה בעולם. הסבירה על תהליכים ושינויים בתרבות הגרפיטי, היה מרתק, גם לילדות ששיתפו פעולה עם ההדרכה, חיפשו פטריות וציורים על מסטיקים(;
היתה הדרכה מעולה וארוכה, יותר משעתיים.
ביום השני נסענו לפארק סיינט ג’יימס, לקחנו אוכל מטסקו אקספרס, ועשינו פיקניק מהמם בפארק, קנינו גם בוטנים עם הקליפה והבנות השתגעו מהסנאים החמודים שטיפסו עלינו כדי לקחת מהם.
אח”כ התפצלנו, בן ואחת הילדות הלכו לתערוכה של פינק פלויד במוזיאון של ויקטוריה ואלברט ונהנו מאד, אבל הם די חולים על הלהקה, ושתי הבנות ואני הלכנו לאלאדין (קניתי באינטרנט לפני שנסעתי, סביבות 39 פאונד לכרטיס, מקומות סבבה)
היה עוצר נשימה, בחיי!
אח”כ הסתובבנו טיפטיפה באוקספורד, לא מתים על קניות אצלנו, לא בחנויות שיש שם בכל אופן, אבל הקטנה נהנתה מאד מהחנות היימליס, וקנתה שם חד קרן(:
למחרת נסענו למוזיאון ההיסטוריה של הטבע, הסתובבנו כמעט בכל התערוכות, מאד מרשים, ולא חופר בכלל(:
אחר כך הלכנו לפארק קנסינגטון עם ארוחת צהריים ושוב עשינו פיקניק עם הסנאים(: החלק של הפארק שנועד להנציח את הנסיכה דיאנה מקסים, בילינו של יותר משעתיים.
היום היינו בבורו מרקט, קמדן ונוטינג היל, היה מאד ארוך אבל הבנות שלי מתות על הסוג הזה של הסתובבות והקטנה הסכימה לזרום איתן.
זהו, לונדון מדהימה, כיפית ונעימה וזורמת והייתי מוכנה להשאר פה עוד עשרים שנה.
היה נעים לקחת את הזמן ולא לרדוף אחרי כל האטרקציות שרציתי שנעשה, כי ברור לי שנחזור ממש עוד מעט לעיר המקסימה הזו.